בית מדרש ישיבתי

ב"ה

בית מדרש ישיבתי – חזון והגשמתו

חזון

במרכזה של כל קהילה בעם ישראל יעמוד בית מדרש פעיל שישרת כל יהודי, ויהווה חיבור לה' ולתורתו.

בתי המדרש והלומדים בהם יהיו קשורים להנהגה רוחנית רחבה מגוונת ומאוחדת, שתנחה ותוביל את פעילות בתי המדרש.

בנוסף ללימוד תורה, בתי המדרש ירכזו פעילות של הגשמת ערכי התורה במפעלים עירוניים ולאומיים.

רקע רעיוני

הרב קוק לימד, שבמהלך הגאולה שתי קומות: בניין החול, ובניין הקודש. לאחר תקומת החול בהקמת המדינה  וביסוסה החומרי, חייבת להיבנות קומת הקודש – תחיית הקודש.

בדור הראשון קמו ישיבות תיכוניות, בדור השני קמו ישיבת הסדר, גבוהות ומכינות.

כל אלו, הן מוסדות חינוך שאינם חלק מחייו הבוגרים של האדם, וממילא אינם גם חלק מחייה של הקהילה הבוגרת. הדור השלישי של הופעת התורה בישראל הוא בית מדרש ישיבתי לקהילה.

בית המדרש – ליבה הרוחני הפועם של הקהילה - מותאם לכל שכבות האוכלוסייה מרקעים שונים, והוא המאפשר מגוון תכניות לימוד, כך שכל יהודי מקבל מענה מותאם אישית.

עקרונות פעילות של בית המדרש הישיבתי

הרעיון  - עיקרו של לימוד התורה דווקא בלימוד עצמי שמבטא את נשמתו המיוחדת של הלומד, ולא בהאזנה לשיעורים. המתכונת הישיבתית, שעוצבה במסורת הדורות, היא הדרך האידיאלית לחיי תורה, של היחיד, הקהילה, והעם. בימ"ד ישיבתי יוצר מצב בו כלל הציבור נושא באחריות להופעת התורה בדור, ולהמשך השתלשלותה מדור לדור.

מבנה – מורכב מאולם ללימוד עצמי ובחברותות, ומכיתות לשיעורים במקום נפרד. כך, בכל עת יש אפשרות לאדם ללמוד תורה בבית המדרש.

תכניות הלימוד - ישיבתיות, כלומר מורכבות מסדר לימוד בחברותות ומשיעור על הנלמד.

הנהגה - העמותה מורכבת מהנהגה רבנית רחבה ומאוחדת, והיא פתוחה לכל ראש ישיבה ומכינה או רב עיר ויישוב. חברי העמותה, יתוו עקרונות יסוד לעבודת בתי המדרש.

מפעלים נוספים של עמותת בית מדרש ישיבתי

בית דין לשלום: חברי העמותה מינו בית דין פנימי לשלום, במטרה ליישב מחלוקות סביב פעילות בתי המדרש או בין חברי הקהילה. כל הנוטל חלק בפעילות מקבל את סמכות בית הדין.

בשדה האקדמיה: יום עיון שנתי בנושא 'הכנה תורנית ללימודים אקדמיים'.

בעולם המעשה: תכניות לימוד בנושאים הנוגעים לתחום המקצועי של הלומדים, במטרה לתת להם 'מצפן תורני' בתחום עיסוקם, ולבנות קומה חדשה ביישום התורה במערכות המדינה.