בית מדרש ישיבתי

העמוד השבועי בעיון / הרב אלעזר אהרנסון

בשבוע הקרוב, שחל בו ט"ו בשבט, מתחילים את מסכת שבת במסגרת העמוד השבועי בעיון, וזו הזדמנות טובה להסביר מעט על המסגרת המיוחדת הזו ולהזמין מצטרפים חדשים.
  
המילכוד 
בעולם הישיבות נוצר אבסורד מובנה: בשנות הלימודים בישיבה מוקדש חלק ניכר מהיום ללימוד הגמרא בעיון – שבשונה מלימוד הבקיאות שם דגש לא על ההספק אלא על ההבנה המעמיקה בגמרא – אך רוב בוגרי הישיבה אינם ממשיכים בלימוד העיון כלל בהמשך חייהם. בין אם פנו לאוניברסיטה ובין אם החלו מייד לעבוד לפרנסתם, לימוד התורה שלהם בקושי מתקיים, וכמעט תמיד לא מתקיים כלל במה שנוגע לגמרא בעיון. במקרה
הטוב הרי הם קובעים לעצמם עיתים לתורה בחברותא או בשיעור קבוע, בנושאים אחרים – חשובים ככל שיהיו – אך נוטשים לגמרי את לימוד הגמרא בעיון. 
המעטים שכן לומדים גמרא ברצינות יחסית הם אלו שמצטרפים ללימוד הדף היומי העולמי – לימוד שבמהותו הוא בקיאותי, ודורש מסירות גדולה מאד ויכולת גבוהה בלימוד מהיר כדי לעמוד בקצב הרצחני שהוא בבחינת 'מרדף יומי'... 
באופן אישי אני מלא הערכה ללומדי הדף היומי, ואף אני משתדל להימנות עליהם. ובכל זאת אין בכך די – ראשית, ישנם רבים שאינם מצטרפים ללימוד הדף היומי בגלל רף הדרישות הגבוה, ובגלל התחושה שאם אני מפסיד דף פה ושם אז תורתי מונחת קרעים קרעים ואינני מרגיש שלמות ושמחה במעשי. שנית, לימוד הדף היומי עודנו לימוד בקיאותי, שעם כל ערכו וחשיבותו אינו דומה ללימוד בעיון – לימוד שבו האדם עצמו מעורב, שואל שאלות ומבקש תשובות, ופוגש את הגמרא בבחינת 'ותן חלקנו בתורתך' – מפגש עם אותו חלק בתורה המיוחד לאדם, שרק על ידי העיון העצמי החשיבתי בגמרא ניתן יהיה לקנות אותו. 
עולם הישיבות, שמקדיש שעות רבות ומרכזיות ללימוד הגמרא בעיון, מכריז בכך שלימוד הגמרא בעיון הוא חלק מרכזי ומשמעותי בלימוד התורה, ועלינו להשקיע בו מאמץ ועמל בעולם התורה הפרטי של כל אחד ואחד מאיתנו. השנים בישיבה הן שנים אינטנסיביות במיוחד, שבהן כל אחד רוכש גם כלים לימודיים כיצד לגשת אל הגמרא – וגם בכך יש דרכים רבות ושונות, החל מעיון הלכתי בהשלכות המעשיות של הסוגיא, דרך עיון השוואתי, העוסק בהשוואת שיטות הראשונים והאחרונים בסוגיא, דרך חקירות למדניות בגדרי הדינים, ועד לתורת ארץ ישראל המשלבת הלכה ואגדה, ועוד ועוד. אולם האם ייתכן שלאחר שהשקענו שנים ברכישת
הכלים הלימודיים, וסוף סוף הפכנו ללמדנים מנוסים שמסוגלים ללמוד סוגיא בעיון בכוחות עצמנו, האם ייתכן שדווקא כעת ננטוש את תחום הלימוד בעיון ולא נעסוק בו יותר לעולם?
הדעת נותנת שדווקא כעת צריך לבוא שלב היישום – לאחר שרכשנו את המיומנויות הלימודיות, כעת נשתמש בהן וניגש ללמוד...  
  
הפיתרון 
לשם כך הוקם פרוייקט העמוד השבועי בעיון. הרעיון הוא פשוט – בכל שבוע לומדים בעיון עמוד אחד בגמרא, ולאחר ארבעה שבועות מקדישים את השבוע החמישי לחזרה על אותם ארבעה עמודים שנלמדו בשבועות שחלפו. כמה שעות מקדישים ללימוד? באיזה סוגיא מתמקדים? באיזה סגנון לימוד לומדים? התשובות הן אינדיבידואליות ומשתנות מלומד אחד לרעהו. יש כאלו שמקדישים ללימוד יותר משעה בכל יום בשבוע, וישנם
גם כאלו שמקדישים ללימוד שעה או שעתיים בסך הכל. כל אחד לומד בסגנון שלו, ומתמקד בדברים שיותר מעסיקים אותו בעמוד השבועי. 
הרעיון הוא לא רק ללמוד את העמוד בעצמי או בחברותא (כמובן עדיף בחברותא...), אלא גם ליצור הפרייה הדדית בין הלומדים, או על ידי מפגש שבועי שבו דנים על העמוד ועל הנקודות שבהן עסק כל משתתף, או על ידי קשר אינטרנטי שמסייע ליצור את ההפרייה ההדדית גם ללא המפגש. מפגש ממשי מצריך כמובן שתהיה חבורת לומדים באיזור מגוריך, שנוח לה להתכנס לדיון ולימוד סביב העמוד השבועי. אך גם אם אין חבורה כזו באיזורך, תוכל להצטרף כאמור באמצעות הרשת – כרגע ישנה קבוצת גוגל (google group) העונה לשם 'gmara2012' וניתן להצטרף אליה בכל עת ולהשתתף בדיונים המשותפים (מחילה על השם הלועזי של הקבוצה, לא אני המצאתי אותו...) 
בפועל, לימוד כזה של עמוד שבועי בעיון, התחיל בצורה מסודרת במסגרת 'בית מדרש ישיבתי'. בתי המדרש הישיבתיים קמו כדי למלא את החלל הריק שבו לא היו כמעט בתי מדרש ללימוד תורה עצמי עבור מבוגרים (למרות ששיעורים בבתי כנסת היו רבים). בתי המדרש הישיבתיים מקיימים מגוון של תוכניות לימוד בתחומים רבים, אך בין השאר ישנן גם חבורות של עמוד שבועי בגמרא בעיון. במסגרת זו יש שתי חבורות ותיקות שסיימו את מסכת ברכות – האחת במודיעין בהנחיית ראש ישיבת ההסדר הרב שנוולד, והשנייה בפתח תקווה בהנחיית ר' צבי שמר. לאחרונה הצטרפה ללימוד גם חבורה ברמת גן שאני זוכה להנחות אותה. המטרה היא לא להצטמצם בחבורה כזו או אחרת, אלא יחד ליצור מהלך של לימוד כללי בחבורות שונות בארץ ובעולם, שכולן לומדות יחד בקצב אחיד את העמוד השבועי. כמו שאנחנו יודעים היום שהדף היומי קיים בכל מקום בעולם, כך יכול וצריך להיות העמוד השבועי בעיון – קצב אחיד ומשותף, שמאפשר גם צמיחה אישית, גם צמיחה של עולם התורה, וגם הפרייה הדדית וקשר בין הלומדים במקומות השונים. כאמור, הלימוד יכול להיות גם אישי בלי
קשר לשום חבורה, אך מומלץ ליצור קשר כלשהו, שהרי 'אין דברי תורה נקנים אלא בחבורה' – הטוב ביותר הוא להיות חלק מחבורה שמתכנסת פעם בשבוע לדיון, ללימוד או לשיעור (או לשלושתם) וגם שומרת על קשר בגרופ במשך השבוע. אך 'תפסת מרובה לא תפסת' – גם אם אין חבורה או שיעור באיזור מגוריך, התחל ללמוד, שמור על קשר, ונסה לצרף כמה שיותר חברים למעגל הלומדים.
 
אם לומדים עמוד בשבוע, וכל ארבעה שבועות עוצרים לשבוע חזרה, הרי לומדים שני דפים בחמשה שבועות, ובשנה של כחמישים שבועות לומדים כעשרים דף. בקצב הזה ייקח לנו עוד שמונה שנים לסיים את מסכת שבת בעיון... אך אם לא נתחיל זה ייקח לנו עוד שמונים שנה. עכשיו זה הזמן להצטרף ללימוד, כי ההזדמנות הבאה להצטרף בתחילת מסכת, תהיה בעוד שמונה שנים... 
נו, ולא עדיף כבר לסיים את הש"ס בדף היומי במשך שבע שנים, מאשר ללמוד רק את מסכת שבת במשך שמונה שנים? זוהי שאלת המיליון דולר... תיאורטית, אחוז בזה וגם מזה אל תנח את ידך. כמו שבישיבה יש לימוד עיון ולימוד בקיאות, גם בהמשך החיים כך ראוי שיהיה. מעשית, אצל רובנו לימוד דף יומי הוא 'קריעה' רצינית, שלא מאפשרת לימוד משמעותי בגמרא בתחום אחר. אם זה הוא המצב, בחר לך מה שליבך חפץ – בקיאות או עיון, הספק או העמקה. אך זכור – האויב הגדול ביותר של הטוב, הוא העוד יותר טוב... אם תחלום על דף יומי ובפועל לא תאחז לא בזה ולא בזה, הרי שאתה – ואנחנו, והתורה – יצאנו המפסידים הגדולים. 
בשולי הדברים, ברור שהמסגרת של העמוד השבועי הוקמה לצורך לימוד גמרא בעיון, אך בפועל היא מתאימה גם ללימוד בקיאות לכל מי שמסיבות שונות אינו יכול ללמוד דף יומי בבקיאות – אם בגלל שאין לו זמן מספיק להקדיש לכך, אם בגלל שאינו מיומן בלימוד גמרא, ולימוד דף גמרא לוקח לו זמן רב, וכדומה. עמוד שבועי הוא מסגרת שווה לכל נפש ללימוד בקיאות, ואפילו לחיילים בצבא – שבדרך כלל עיתותיהם לא בידיהם – עמוד שבועי זה לגמרי לא בשמיים. גם אם לא הספקת בימות החול – ודאי אתה יכול להספיק ללמוד את העמוד בשבת.  אך כאמור, המסגרת הנוספת ללימוד בקיאות היא רק הבונוס. עיקר החידוש במסגרת הזו הוא לימוד העיון, השאיפה לחבר את עם ישראל כולו לשאיפות גדולות של תורה, להיות שותפים ביצירה גדולה ומקיפה של התחדשות התורה בעומק ובהיקף. 
 
ובזווית אישית 
זכיתי להצטרף לא מזמן להנחות חבורה של העמוד השבועי בעיון, במסגרת בית המדרש הישיבתי ברמת גן. במהלך השבוע אנו דנים בגרופ בסוגיות שבעמוד, ומתכנסים פעם בשבוע בימי שלישי למפגש של שלש שעות – שעה דיון בחבורה, שעה לימוד עצמי בחברותות, ושעה שיעור מסכם. תענוג לראות את לומדי העמוד השבועי, רובם ככולם אנשים שעובדים במגוון מקצועות במשך שעות רבות ביום (או סטודנטים בלו"ז צפוף), אך חשוב להם להקדיש זמן ומאמץ ללימוד הגמרא בעיון, מתוך הבנה שהדבר חשוב עבורם, וקריטי עבור התפתחות התורה בעם ישראל כולו. אני יכול לומר שאני השתכנעתי – השתכנעתי שזה אפשרי, השתכנעתי שזה נצרך וחיוני לעם ישראל, השתכנעתי שזוהי המסגרת האידאלית, שכל אחד יכול להיות שותף בה בדרכו ועל פי מדרגתו. עד כדי כך השתכנעתי, שפניתי לא רק לכל הבוגרים שלי, אלא גם לכל התלמידים שלי בישיבת ההסדר חולון, והמרצתי אותם להתחיל לימוד מסכת שבת כבר עכשיו, יחד עם לומדי העמוד השבועי – גם אם אתם תלמידי ישיבה בשנה / שנתיים / חמש שנים הקרובות, כיצד תצטרפו ללימוד באמצע מסכת שבת? מוטב לכם להתחיל להקדיש לעמוד השבועי כבר כעת זמן כל שבוע, וכך תוכלו להצטרף ללימוד כבוגרי הישיבה בבוא שעתכם.  
לפני פחות ממאה שנה הקים ר' מאיר שפירא מלובלין את מפעל הדף היומי, וכיום אי אפשר לדמיין את עולם התורה בלעדיו! זה בידיים שלנו – נאמין בעצמנו, נאמין בתורה, נאמין בכוחו של עם ישראל, ונבנה קומה נוספת עמוקה ומאתגרת בבנין התורה בעם ישראל. חזק ונתחזק! 
  
בברכת התורה - אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת חולון