בית מדרש ישיבתי

מעשר כספים לאן? / הרב אביב זגלמן

לאיזו מטרה ראוי להקדיש את מעשר הכספים? ככל סוגיא תורנית, ראוי לברר שאלה זו לעומק, מתוך מקורותיה של תורה, ולא לפעול רק מתוך אינטואיציה. חז"ל ומסורת התורה שבעל פה הדגישו את ערך מעשר כספים, ואף הבטיחו עושר למפריש, וזאת כשהכסף מוקדש למטרה מסוימת, ויש לברר מהי.

אקדים, שלכאורה אני נוגע בדבר, בתור מנהל עמותת 'בית מדרש ישיבתי', והשוחד יעוור אפילו עיני חכמים, ק"ו עיני הדיוט. אלא שהסדר הכרונולוגי של הדברים הוא הפוך. קודם ביררתי סוגיא זו, ולאור מסקנתי החלטתי להקדיש את המעשר שלי, ומשאבים נוספים, ל'בית מדרש ישיבתי'. לכן בירור זה נעשה מנקודת מבט אובייקטיווית, ואשתף אתכם בו.

חז"ל מגדירים במפורש לאן מיועדים כספי המעשר:

'עשר תעשר' - שלא תתחסר, עשר שתתעשר. אמר הקדוש ברוך הוא עשר את שלי ואני מעשר את שלך.

'את כל' - א"ר אבא בר כהנא: רמז לפרגמטופטין ולמפרשי ימים שיהו מוציאין אחד מעשרה לעמילי תורה. (פסיקתא דרב כהנא י)

מעשר כספים מיועד ללימוד תורה. זאת כיוון שהוא נלמד מפרשיית מעשר שני, ובעצם הוא תחליף למעשר שני, עבור מי שאין לו תבואה החייבת במעשר שני. הייעוד של מעשר שני הוא לימוד תורה, כפי שאומרת התורה בהמשך הפרשייה "למען תלמד", וכן דורשים חז"ל:

ר' ישמעאל אומר מעשר שני שאדם מביא לבית הבחירה נכנס ללשכת הגזית ורואה חכמים ותלמידיהן יושבין ועוסקין בתלמוד תורה לבו מנדבו לתלמוד תורה: (מדרש תנאים לדברים פרק יד)

למען תלמד ליראה - מגיד שגדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד (ספרי, מובא בתורה תמימה דברים יד כג)

הנצי"ב ממשיך עוד צעד אחד בהשלכה המעשית הנובעת מכך שמטרת מעשר כספים היא כמטרת מעשר שני:

ע"פ מדרש תנחומא פ' ראה עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר מכאן נהגו פרגמטיוטין ומפרשי ימים להפריש א' מעשרה לעמלי תורה. ומעין זה הביא התוס' תענית (ט) בשם הספרי אין לי אלא תבואת זרעך שחייב במעשר רבית ופרגמטיא וכל שאר רווחים מניין ת"ל את כל. והנה מבואר באותו מדרש שנהגו להפריש א' מעשרה לעמלי תורה. דקדקו לעמלי תורה ולא לעניים בעלמא אלא משום דעיקר פרשה זו במעשר שני מיירי וכדתניא בספרי שם אין לי אלא במע"ש שבו דיבר הכתוב. ומע"ש עיקרו משום תלמוד ויראה כמ"ש התוס' קידושין (כד) וב"ב (כא) בשם הספרי גדול מע"ש שמביא לידי תלמוד ויראה. והיינו משום ששוהא בירושלים עד שיאכל מעשרו ועודנו בירושלים יושב ולומד ושומע מוסר ויראת שמים ומי שאינו יכול לישב בירושלים כל משך שמעשרותיו בידו אזי מחלק מעשרו לעמלי תורה בירושלים ומש"ה נהגו הסוחרים שאין יכולים לבלות מעשר כספים שלהם כדי שילמדו המה לתת לאחרים עמלי תורה. ובאמת אם אותו סוחר רוצה לפרוש עצמו לתורה איזה משך ולאכול מעשרו יחולו ברכות על ראשו. ואחר שכן נהגו ג"כ לקנות ספרים ללמוד בעצמו או להשאילם לאחרים. והוא קודם לאחרים כדין מע"ש שהמצוה שיאכל בעצמו בירושלים יותר משיחלק לאחרים. (שו"ת משיב דבר חלק ב סימן עה)

צאו וחשבו כמה זמן היה צריך אדם לשהות בירושלים, בכדי להוציא מעשר מהכנסותיו השנתיות רק על אוכל. בזמן זה הוא היה פורש ללימוד תורה. לכן אומר הנצי"ב שגם האידיאל של מעשר כספים הוא "לפרוש עצמו לתורה איזה משך ולאכול מעשרו".

בית מדרש ישיבתי נועד לחזק את התורה של עצמו, ובמובן הרחב יותר, של קהילתו, ובאופן רחב יותר, של הקהילות כולן. לחזק את לימוד התורה של אותו סוחר עליו דיבר המדרש. 'סוחרים' אלו הם רובא דרובא של עם ישראל כיום, הציבור הטרוד במלאכתו, וזקוק ללימוד תורה.

הרמח"ל מגדיר שמידת חסידות היא הבנת המטרה של המצווה, ועשייה למען המטרה, גם כשגדרי המצווה פוטרים ממנה. זהו בדיוק מעשר כספים לבית מדרש ישיבתי: הבנת מטרת מעשר שני, חיזוק לימוד התורה של העובדים, והקדשת מעשר כספים למטרה זו, גם כשגדרי מעשר שני לא מחייבים זאת. על החסידות הזו אמרה התורה: עשר בשביל שתתעשר.

בשולי הדברים, אסביר כיצד נתגלגל הדבר שהרמ"א כתב:

ואין לעשות ממעשר שלו דבר מצוה, כגון נרות לבית הכנסת או שאר דבר מצוה, רק יתננו לעניים. (יו"ד רמט א)

התשובה היא שמצוות צדקה קודמת לחיוב מעשר כספים. בעוד שמצוות צדקה היא חיוב גמור מן התורה, מעשר כספים מתחייב ממידת חסידות. לכן, אם אדם נותן רק מעשר אחד מהכספים שלו, ומוטלת עליו חובת צדקה, יש קדימות לתת מעשר זה לצדקה (אהבת חסד ב יט).

אמנם בימינו, ובפרט במדינת ישראל, כתבו הפוסקים, שיוצאים ידי חובת צדקה בכספי המיסים (ע"פ רמב"ם מתנות עניים ט א 'ודבר הקצוב עליו', שו"ע יו"ד רמח א). הממשלה היא כגבאי צדקה, והיא מגדירה את צורך העניים, ואת חובת הצדקה המוטלת על כל אחד. כיוון שכך, ניתן לחזור ולתת מעשר כספים כפי מטרת מעשר שני כנ"ל.

תשלום מיסים נחשב רק לעניין צדקה, אך לא נחשב לעניין מעשר כספים, שכן מעשר כספים עניינו נתינה ממידת חסידות ולא מתוך הכרח, כפי שפסק החכמת אדם:

אסור לפרוע חובו ממעות מעשר וכן כל דבר שהוא מחויב ליתן אף על פי שנקראת צדקה כגון לפרוע מסים (משפטי צדק קמד)

Attachments:
קובץUploaderFile sizeLast modified
Download this file (מעשר כספים לאן.doc)מעשר כספים לאן.docאביב זגלמן339 Kb19/11/15 23:48