בית מדרש ישיבתי

סטודנטים וחוקרי אקדמיה

לצפיה בסרטוני הסברה

האקדמיה היא אחת הרשויות המשפיעות ביותר בישראל ובעולם. הפוליטיקאים ואנשי התקשורת מקבלים בדרך כלל את עמדת "המומחים". מה שאומרים היום באקדמיה, מתורגם מחר לתכניות עבודה על שולחן הממשלה.

בוגרי הישיבות והמכינות ממלאים את שורות האקדמיה. אלפים יוצאים לאוניברסיטאות ולמכללות מדי שנה. מהו הייחס בין הכמות והאיכות שלהם לבין מידת השפעה שלהם? התשובה מדאיגה. במקום להשפיע, רבים נבלעים בתרבות הסטודנטיאלית הכללית. מקבלים את דפוסי החשיבה ואת העמדות הערכיות של התפיסות המקובלות באקדמיה, במיוחד במדעי החברה והרוח. להרחבה בעניין זה מומלץ לקרוא את הספר "מגרסת הזהויות" של שחר פלד.

הפיתרון שבונה 'בית מדרש ישיבתי' כזרוע של ישיבות ההסדר והמכינות: במקביל ללימודים באקדמיה, יש ללמוד ברשת בתי המדרש לסטודנטים של 'בית מדרש ישיבתי', וכך "לשמור על הראש מחוץ למים". בבית המדרש הסטודנט ממשיך ללמוד במבנה ישיבתי, כפי שהורגל בישיבה, תוך מעורבות של הישיבה והמכינה בה למד בביהמ"ד. יש לכך משמעות אישית ומערכתית, שבתי המדרש בהם ילמדו בוגרי הישיבות בתקופת הלימודים האקדמיים, ייבנו ע"י עולם הישיבות, על טהרת הקדש. כך הלומד יכול לבחון מבחוץ את התהליכים שהוא עובר בקמפוס, ולא להיבלע בהם. השייכות החברתית והתרבותית שלו היא בבית המדרש אשר מחוץ לקמפוס. גם אם הוא לומד שם רק שלש שעות בשבוע, נפשית הוא מקיים "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי".

תכניות לימוד לפי מקצועות: בעולם המעשה

בנוסף לתכניות הלימוד הקלאסיות בבתי המדרש, בגמ' הלכה אמונה ותנ"ך, קיימות תכנית לימוד ייעודית לסטודנטים וחוקרי אקדמיה. שותפים בהן רבנים וחוקרים, ומטרתן לברר, ייחד עם הלומדים, את עמדת התורה בייחס לנושאים שלומדים המשתתפים באקדמיה.

מטרות קהילת הסטודנטים

1. יצירת שייכות הנותנת לסטודנטים בקהילה גיבוי בהתמודדות רוחנית תרבותית חברתית.

2. יצירת כח מאורגן המשפיע על שדה האקדמיה, ופועל לעיצובו על פי ערכי התורה.