בית מדרש ישיבתי

בוגרי ישיבות ומכינות

בוגרי ישיבות ומכינות קדם צבאיות הם הגרעין הראשוני של לומדי "בית מדרש ישיבתי".

כל הישיבות בנויות במתכונת של לימוד בחברותות באולם ביהמ"ד בזמן ה"סדר", ושיעורים על הנלמד בחדרי השיעורים. תלמיד הישיבה לומד בערך 90% מזמנו בביהמ"ד, ורק כ 10% בשיעורים. אולם כאשר הבוגר עוזב את הישיבה, 100% מתוך המסגרות הציבוריות ללימוד תורה העומדות בפניו הם שיעורים!!

על מנת לתקן את המצב הזה הוקם 'בית מדרש ישיבתי', הפועל במתכונת ישיבתית קלאסית, של לימוד עצמי בחברותות בביהמ"ד, ושיעורים על הנלמד בחדרי השיעורים. למתכונת זו מספר יתרונות:

1. בשיעור בלבד, היכולת הלימודית של הלומד לא מתפתחת. אם ניקח לדוגמא, אדם ששומע שיעור בדף יומי, ועובר במשך 7 שנים על הש"ס, היכולת הלימודית שלו כמעט ולא התפתחה. אם ניתן לו לקרוא את הדף הראשון במסכת ברכות, כנראה שהוא יקרא אותו באותה רמה בה הוא קרא אותו לפני שבע שנים. הלימוד העצמי, המקובל בבתי הספר בכל גיל, הוא הכלי המרכזי להתפתחות בדרך הלימוד, ולגדילה כתלמיד חכם.

2. חברותא פרטית לא מתקדמת ברמת הלימוד כפי שמתקדמים בשיעור. חז"ל קבעו שדרכי קניין תורה כוללות שימוש תלמידי חכמים, דיבוק חברים, וכדו'. דרך הופעת התורה על פי חז"ל היא במסגרת ציבורית של בית מדרש ישיבתי, עם כל המרכיבים הכוללים אותו. כשם שכל אחד מבין שהוא 'יהודי של בית כנסת' וזו הצורה להתפלל, כך עליו להיות 'יהודי של בית מדרש ישיבתי', וזו הצורה ללמוד תורה.

3. בכל מסגרת ישנו מתח בין התאמה לפרט לבין שייכות ציבורית רחבה. כל שההתאמה לפרט גדלה כך תהיה השתתפות של ציבור מצומצם יותר. ככל שמנסים לייצר השתתפות של ציבור רחב יותר, הדבר כרוך בוויתור מצד הפרטים על התאמה אישית של התוכן. המתכונת של 'בית מדרש ישיבתי' מרוויחה את שני היתרונות: שייכות ציבורית רחבה בזמן ה"סדר" בו כולם לומדים יחד באולם ביהמ"ד, והתאמה אישית גבוהה מבחינת התוכן הנלמד ובשעת השיעור, בו כל קבוצה לומדת לבדה את מה שמתאים לה.

4. בית מדרש ישיבתי מאפשר התקיימות של אינסוף תכניות במקביל. אם אין בביהמ"ד תכנית מתאימה, ניתן לפתוח תכנית חדשה במקביל. כיוון שכך, השאלה ששואל האדם את עצמו לפני שהוא יוצא מהבית איננה 'האם השיעור מעניין אותי' (ובדר"כ עונה תשובה שלילית ונשאר להתבטל בבית), אלא "האם אני יהודי של בית מדרש? האם אני רוצה ללמוד תורה? אם כן – בית מדרש ישיבתי הוא המקום שאני יכול להתאימו עבורי על ידי השתלבות בתכנית קיימת או פתיחת תכנית חדשה".

הישיבות והמכינות המשתתפות בפרוייקט בוגרים, בונות את תכניות הלימוד עבור בוגריהן.

לשם דוגמא,

הרב צבי קוסטינר, ראש ישיבת מצפה רמון, מגיע מדי שבוע לבית מדרש ירושלים, על מנת ללמד את בוגריו גמרא מסכת ברכות.

בוגרי ישיבת הכותל לומדים גמרא מסכת ברכות שמלווה הרב שמואל נתנזון, אברך בישיבה, בבית מדרש ירושלים.

בוגרי ישיבת מעלות לומדים גמרא מסכת ברכות עם בוגר הישיבה הרב צבי שמר, בבית מדרש פתח תקווה.

בוגרי ישיבת רמת גן לומדים בתכניות לימוד שמלמדים בהן בוגרי הישיבה, בשלוחת הבוגרים של הישיבה בבית מדרש רמת גן.

בוגרי ישיבת שדמות מחולה לומדים הלכה עם הרב יעקב שטרן, בוגר הישיבה, בשלוחת הבוגרים של הישיבה בבית מדרש פתח תקוה.

בוגרי ישיבת חולון וישיבת מעלות לומדים בשלוחת הבוגרים של ישיבות אלו בבית מדרש ר"ג, עם ראש ישיבת חולון הרב אלעזר אהרונסון.

כל תכניות הלימוד פתוחות לציבור הרחב, ובוגרי כל הישיבות והמכינות מוזמנים להצטרף אליהן, אך המוסד המפעיל מעצב את התכנית, ממנה את הרב, ומעורב בתכנית, כך שבאופן טבעי בוגריו מהוים את הגרעין של התכנית.