בית מדרש ישיבתי

אמירת אמת במשא ומתן מסחרי

 

 עד כאן שאלת השואל, ומכאן והלאה הגדרת השאלות ההלכתיות והמוסריות, ע"י ראש התכנית, הרב עזריאל אריאל:

השאלות העולות כאן הן:

א.       מהו הגדר ההלכתי של החובה לומר אמת והאיסור לשקר. האם הוא קיים רק בבית הדין (איסורי "לא תענה", "לא תשקרו ולא תכחשו", ושבועת שקר, וכן מצוות "מדבר שקר תרחק") ובאונאה (במחיר, במידות ומשקלות ובתקינות המוצר), או שחובה זו היא רחבה הרבה יותר, וכוללת גם איסור לשקר במקום שאינו פוגע באיש?

ב.       מה דינו של שקר שאינו כלול באיסורי התורה המפורשים? האם מותר לשקר במקרים אלו גם במצבים נוספים, מעבר למה שהתירו חז"ל בפירוש (למען השלום, בפוריא, באושפיזא ובמסכתא)?

ג.        אם היקף האיסור הוא מצומצם, איך יש להתייחס למצג שווא במהלך מו"מ – כמו אל כל רמאות, או כמו אל שקר שאינו פוגע באיש, מפני שבסופו של דבר העסקה נעשית מרצונם החופשי של שני הצדדים?

ד.       האם מותר לשקר כאשר השומע יודע שיש כאן שקר, בבחינת "דברים שבלבו ובלב כל אדם"? ואם כן, האם מותר גם במצב בו הצד שכנגד רק מעריך או משער שיש כאן שקר? האם האיסור לשקר חל גם במצבים בהם ישנה מוסכמה חברתית שמותר לשקר וכולם משקרים (כמו בפוליטיקה)?

ה.       בהנחה שמעיקר הדין יש מקום להתיר במצבים מסויימים, מה מתחייב, במציאות ימינו, משיקולים של חילול השם וקידוש השם? מה צריכה להיות ההנחיה לנהוג כמידת חסידות – כאשר יש לכך מחיר כלכלי כבד, לעתים, הן לאיש העסקים הפרטי והן כאשר מדובר במוסד תורני או מוסד צדקה, שפעילותם עלולה להיפגע?

ו.        מה עלינו לעשות כדי להנהיג בחברה ובמדינה נורמות מתוקנות יותר בתחום אמירת האמת (פרשת גלנט כמקרה מבחן)?

Attachments:
קובץUploaderFile sizeLast modified
Download this file (משא ומתן באמונה - מקורות 3.doc)משא ומתן באמונה - מקורות 3.docאביב זגלמן60 Kb21/03/11 22:56