בית מדרש ישיבתי

שני בנים במערכת המשפט

הרב עזריאל אריאל

שני טיפוסים שונים ומנוגדים מופיעים לנגד עינינו בפרשת תולדות. "שני גויים בבטנך, ושני לאומים ממעייך ייפרדו". הם יתקשו מאד לדור בכפיפה אחת, מפני ש"חוקי המשחק" שלהם אינם משתלבים זה בזה. וכדי להבין יותר את שני הטיפוסים – "איש ציד" מכאן, ו"איש תם" מכאן – ניעזר בשני אבות טיפוס של עורכי דין הפועלים במערכת המשפט.

     האחד הוא "שכיר חרב" של הלקוח שלו. האמת והצדק אינם מעניינו. חשוב לו רק דבר אחד: לנצח בתיק, ובכל מחיר. השקפת עולמו גורסת כי תפקידה של מערכת המשפט מסתכם בשמירה על סדר חברתי מוסכם. על כן סבור הוא כי בית המשפט איננו אלא "זירת איגרוף" בין שני עורכי הדין, כאשר תפקידו של השופט הוא ההכרזה על המנצח. כמו כל "איש יודע ציד", האורב לחיה תמימה אשר לא עשתה עוול לאיש, יודע הוא כי מי שעומד למולו הוא חף מפשע. ידוע לו כי ייגרם לקורבנו סבל רב. פעמים שכל האמצעים כשרים. פתיונות ומלכודות מונחים ונארגים בכישרון רב. פעמים, שגם שפת חלקות והעמדת פנים הן חלק מכללי המשחק, כדי להטות אליו את לבו של השופט, כמו עשו עם יצחק אביו, "שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו". במקרים קיצוניים, גם השוחד נמצא ב'ארגז הכלים' המקצועי. "כי ציד בפיו" – של השופט. אוהב הוא את ההידיינות ואת ההתנצחות, את הוצאת היריב משיווי משקלו על ידי טענות מתחכמות, בבחינת "על חרבך תחיה". מוכן הוא למשוך את המשפט עד אין קץ אם הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרסים שלו. ואף אם שני הצדדים עייפו זה מכבר ומוכנים להתפשר, מאיץ הוא בלקוחו לשנס את מותניו ולהשיב מלחמה עד לניצחון.

     השני, תם הוא, ו"אינו חריף לרמות". תפיסת עולמו היא כי תפקידה המרכזי של מערכת המשפט היא החתירה לאמת ולצדק, ומטרתה המשנית היא השכנת שלום. ישמח עד מאוד אם לקוחו יזכה במשפט, אולם אין זו שאיפתו היחידה. יותר מכול רוצה הוא בהוצאת הצדק לאור, ואת תפקידו העיקרי רואה הוא בסיוע שיגיש לשופט כדי שישפוט משפט צדק. ומכיון שערכי הצדק והאמת הם המנחים אותו, לא יוכל לראות רק המטרה לנגד עיניו. לדידו, גם האמצעים צריכים להיות כשרים. על כן, בשום אופן לא יוציא דבר שקר מפיו. וכשם שאוהב הוא את הצדק ואת האמת, אוהב הוא את השלום. על כן, אם תיראה לפניו הדרך להגיע לפשרה הוגנת, יעודד את לקוחו ללכת בה בשמחה. (אגב, כל זה מראה עד כמה לא התאימה ליעקב דרישתה של אמו להעמיד פני עשו ולגנוב את ברכותיו של אביו, ובכך מובן מדוע נאלצה רבקה לכפות עליו את המהלך, אותו ביצע כשהוא "אנוס וכפוף ובוכה"). גם עינוי הדין אינו לרוחו, ועל כן ישקיע מאמץ להכין את התיק בצורה מסודרת וממוקדת, המקילה על השופט את הדרך להגיע אל חקר האמת.

     "איש תם" הוא עורך הדין הזה, אולם לא תמים. יודע הוא כי יש בעולם רמאים ושקרנים. מתוך נסיון חייו מכיר הוא את שפתם ואת תחבולותיהם. ובאם יזהה כי כזה הוא היריב העומד למולו, לא יהסס להשיב לו בתחבולות נגדיות כדי לזכות את לקוחו במשפט הוגן. "אחיו אני ברמאות". גם ינצל את כל האפשרויות שהחוק וסדרי הדין מעמידים לרשותו כדי להעניק ללקוחו את הזכויות המגיעות לו. אולם לכל זה ישים גבול: "מדבר שקר תרחק" – גם אל מול בעל דין שקרן, מפני שמתן היתר לשקר במשפט, גם אם ייראה בעיניו הכרחי במקרה אחד – ימוטט את אושיותיה של כל מערכת משפט בעולם. "תתן אמת ליעקב".

     דילמה קשה תהיה לו כאשר יתרשם כי לקוחו פשוט איננו צודק. אם יפעיל את כל תחבולותיו למענו במטרה להטות את דעת השופט לצד שלו – לא יהיה משפט צדק; ובאם יימנע מכך – הרי יעשה את מלאכתו רמייה, וינהג בחוסר יושר כלפי מי ששכר אותו. הרי לנגד עיניו גם חובת הנאמנות למי שמעסיק אותו, כדברי יעקב אל לבן דודו. "זה עשרים שנה אנוכי עִמך, רחליך ועזיך לא שיכלו, ואילי צאנך לא אכלתי. טריפה לא הבאתי אליך. אנוכי אחטנה, מידי תבקשנה; גנובתי יום וגנובתי לילה. הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותידד שנתי מעיני". במצב כזה, יבחר ללכת בדרכו של שופט יהודי מפורסם, שכיהן כשופט עליון בארה"ב, לואי ברנדס, אשר לאורך כל הקריירה המזהירה שלו הקפיד עד מאד שלא לייצג לקוח שלא היה משוכנע בצדקתו, ובכך קנה את עולמו.

     בראשית דרכו, יחשוש אותו עורך דין לפרנסתו. אולי לקוחות יימנעו מלשכור את שירותיו. אולי שופטים לא ישתכנעו מדבריו. אולי יגבר איש הציד בתחבולותיו על האיש התם ההולך בדרך יושר. אולם בהמשך הדרך יתגלה יתרונו. שופטים ילמדו לראות כי בפניהם עומד איש אמת ויקבלו את דבריו. לקוחות ידעו כי עורך דין שאינו מוכן לגנוב בשבילם, ניתן לסמוך עליו כי לא יגנוב מאומה מידם. ארוכה וקשה היא דרכו, אולם בסופו של דבר תתגלה כקצרה. "יעבור נא אדוני לפני עבדו, ואני אתנהלה לאִטי... עד אשר אבוא אל אדוני שעירה". ומה יהיה באותו יום? "ועלו מושיעים בהר ציון, לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה".

     המציאות, כמובן, מורכבת הרבה יותר מהצגה פשטנית של שני טיפוסי קיצון כאלה – בדמותם של יעקב ועשו. אולם הצגת העקרונות בדרך זו היא השלב הראשון בבירור דרכם של אנשי אמונה הפועלים בתוך המציאות המסובכת והמורכבת של עולם המעשה. לשם כך הוקם בפתח תקוה בית מדרש העוסק בשאלות מעין אלה, במסגרת 'בית מדרש ישיבתי'. ומי שמעוניין להצטרף, מוזמן לפנות אל הרב עזריאל אריאל.