בית מדרש ישיבתי

הדרת נשים במרחב הציבורי / הרב יעקב אריאל שליט"א

לצפיה / שמיעת השיעור - לחץ כאן

שאלנו את הרב לגבי שלושת המגזרים העיקריים בעמ"י - החילונים החרדים והדתיים לאומיים - היכן ובאיזה רמה קיימת הדרת נשים אם בכלל בכל אחד מהמגזרים הנ"ל.
הרב אמר שהדרת הנשים המרכזית נמצאת בעולם החילוני, הפיכת האישה לאובייקט גופני בתרבות, בפרסומות ברחוב, במקומות העבודה ועוד, תוך התעלמות מאישיותה, אופיה, תכונותיה, מחשבותיה וכד', זוהי הדרת הנשים הבעייתית ביותר שמדירה אוותם מהיותם אישיות חושבת, מרגישה, עם תוכן רחב הרבה יותר מעבר לחיטובי גופה. לדעת הרב העולם החילוני הפוסל את העולם הדתי בשל הדרת הנשים שבו, פוסל במומו שלו עצמו.

אמנם גם בעולם החרדי קיימת הדרת נשים - אך החרדים אינם מתייחסים לנשים כאובייקט גופני, היהדות מכבדת את האישה, את צדיקותה ואת בינתה היתרה, ואף מרחיקה מהתייחסות חיצונית ותאוותנית כלפי האישה. הדרת הנשים בעולם החרדי ודחיקתה של האישה מהשתלבות יותר משמעותית בחברה, נובעת כתגובת ריאקציה למתירנות החילונית. העולם החרדי רואה את התוצאות השליליות שאליהן מובילה המתירנות החילונית, כאשר השילוב שווה הזכויות של האישה בכל תחומי החיים מלווה כל הזמן בהדגשת הצד המיני שלה והדחקת המעוף האישיותי שבה. ובשל כך כופר העולם החרדי בכל המהלך הלכאורה שוויוני הזה, ומדיר בשל אותו חשש של פגיעה באושיות הצניעות את הנשים מלהשתלב בצורה שוויונית בחברה הגברית.

העולם הדתי לאומי, לדעת הרב אריאל, הוא המאוזן ביותר ביחסו לנשים. הוא דואג לשילובן של נשים במגוון רחב של עיסוקים ותפקידים, תוך שמירה על צניעותן וכבודן ושימת דגש על כישרונן ואישיותן.

הרב הדגיש ששוויון בין המינים אינו אומר זהות ביניהם - קיימים הבדלים, כאשר ההבדל המרכזי הוא היותה של האישה הבסיס עליו עומד הבית כולו. הולדת ילדים היא פריבילגיה נשית בלבד, והיכולת לטפל בילדים ולגדל אותם בצורה מעניקה וחמה היא כישרון נשי, שאינו נחלת העולם הגברי. על כן ישנם מקצועות שמטבע הדברים אם הם באים על חשבון בניית התא המשפחתי הם אינם מומלצים לנשים. הרב נתן לדוגמה את חמשת הטייסות שסיימו השנה את קורס הטייס, וחידד שאי אפשר להיות טייסת ואימא גם יחד, והדברים באים זה על חשבון זה. אם היא תמשיך במסלול מילואים בחיל האוויר, היא לא תוכל להרות עד גיל מאוחר מאוד אם בכלל (כי ככל שאישה שהולכת ומתבגרת כח הפריון שלה הולך ומתמעט), ואם היא תרצה להקים משפחה היא תאלץ לעזוב את החיל, וכך ירדו לטמיון מליוני שקלים אותם משקיע בהכשרת כל אחד מטייסיו.

הרב ביאר, שהמפכה התעשייתית יצרה שינוי אדיר ביחסי הכוחות שבתוך התא המשפחתי, וממילא גם בתפיסת ההלכה וההשקפה ביחס לאישה. עד המהפכה התעשייתית האישה היתה אחראית על ניהול הבית, והגבר היה המפרנס הבלעדי. העבודה היתה פיזית מאוד, עבודת אדמה, סבלות וכד', והתאימה רק לגברים. לכן הנשים לקחו על עצמם את ניהול הבית, שבימים עברו דרש התמסרות טוטלית מבוקר עד ליל. אוכל מתועש לא היה בנמצא, בשווקים מכרו רק מוצרי יסוד, וכל דבר שהיום אנו קונים בסופר כמוצר מוגמר האישה היתה צריכה להכין בעצמה בעשר אצבעותיה, ללא שום סיוע של איזה שהוא מכשיר חשמלי כזה או אחר. גם הכביסה וניקיון הבית נעשו באופן ידני ללא אמצעים חשמליים למיניהם. כך שלאישה, גם אם רצתה, לא היה זמן להראות את פניה ברשות הרבים. על רקע זה פסיקתו של הרמב"ם שאל לה לאישה לצאת יותר מפעם-פעמיים בחודש מחוץ לביתה מובנת, כי אז זאת היתה הנורמה החברתית - נשים היו טרודות בביתן ולא הראו את פניהן במרחב הציבורי, ומי שעשתה זאת מעבר לפעמיים בחודש חרגה מהנורמה ונחשבה ללא צנועה.

המהפכה התעשייתית הביאה כאמור לשינוי גדול - העבודות כיום אינן פיזיות ורובן משרדיות, ולכן נשים יכולות להשתלב בשוק העבודה ללא שום בעיה. מעבר לכך התיעוש הביא למצב שלא צריך להשקיע היום בבית כמו פעם - האוכל ברובו מוכן, הכביסה נכנסת למכונה וכד'. שני הגורמים הללו גרמו לכך שלאישה נוצר זמן פנוי, שבראש ובראשונה היא יכולה לנצל אותו לטובת רכישת השכלה כללית רחבה, המאפשרת לה לעסוק במגוון רחב של מקצועות חופשיים ומכובדים. כך קרה שהאישה הפכה להיות מאנאלפביתית שאינה יודעת קרוא וכתוב (כיוון שלא היה לה צורך בכך וגם אם היה בה את הרצון לא היה לה זמן לכך), לאישה משכילה ודעתנית, ולכן לדעת הרב, כל מאמרי חז"ל המתארים את חלישות מחשבתה ותפיסתה השכלית של האישה - כמו נשים דעתן קלה ורוב כשפים בנשים וכד' - אינם רלוונטיים להיום. הם היו רלוונטיים לתקופה בה האישה לא זכתה להשכלה ולו אף הבסיסית ביותר, לא פיתחה את כוחות החשיבה הריאליים והרציונליים שלה ותחת זה נגררה (לא כולן כמובן, אבל הסכנה להיגררות שכזו היתה גדולה יותר אצל הנשים מאשר אצל הגברים) לכל מיני עיסוקים מיסטיים - כשפים, שהעיסוק בהם הוא בדר"כ תוצאה ישירה של חלישות מחשבתית, שמולידה דמיונות לא רציונליים כאלו ואחרים.

היום כאמור הנשים דעתניות, ובכדי שלא ייווצר מצב אבסורדי שנשים ישכילו בכל מיני מקצועות חול למיניהם אבל במקצוע העיקרי - התורה - הן תהיינה בורות, לדעת החפץ חיים, אותו ציטט הרב, יש חובה קדושה היום על נשים ללמוד תורה, וכל מה שנאמר ע"י חז"ל שנשים אינן שייכות בלימוד תורה לא רלוונטי להיום. פעם אכן לנשים לא היו את הכלים והזמן ללמוד תורה, אך היום, כשיש את הזמן ויש את הכלים, נוצרה לדעת החפץ חיים חובת לימוד תורה גם לנשים בדומה לחובת הלימוד של הגברים.

הרב באר שצריכים להיות ערים לשינויים המתחוללים במציאות, וברגע שהמציאות משתנה והכרעות הלכתיות ואמירות השקפתיות, שנאמרו על בסיס נורמות חברתיות שהיו נהוגות בימים עברו, הופכות להיות לא רלוונטיות לימינו, יש מקום לפסיקות הלכתיות ולתפיסות השקפתיות חדשות של תורה דינמית, שהולכת ומחדשת פניה במקומות שבהם אכן צריך וראוי להתחדש (כמובן שהלכות שאינן מבוססות על נורמות חברתיות אינן אמורות להשתנות יותר מדי, וכאן צריך להיעזר בחכמתו של רב כרב אריאל שליט"א, לאבחן מה נאמר על רקע עיקרון נצחי שבו אין יותר מדי מקום לשינויים, ומה נאמר על רקע נורמה חברתית ששינוי בה צריך להוביל בהתאמה לשינוי השקפתי - הלכתי).