בית מדרש ישיבתי

חוברות "חיינו" למסכת שבת


"חיינו"

חידושים מפירות "בית מדרש ישיבתי"

למסכת שבת (פרקים שלישי/חמישי)

 

"חיינו" - מסכת שבת פרק שלישי - 25 ש"ח

"חיינו" - מסכת שבת פרק חמישי - 20 ש"ח

מבצע לרוכשים את שתי החוברות - 38 ש"ח בלבד!

(המחיר כולל משלוח בדואר רגיל)

לרכישה: 0503005305

 

מתוך ההקדמה לחוברת / הרב אביב זגלמן

לפני מאתים ואחת עשרה שנים נוסדה אם הישיבות בוולוז'ין. היה בכך צורך קיומי לעולם התורה, לנוכח תנועת ההשכלה. וכך כותב ר' חיים מוולוז'ין באיגרת היסוד:

שליחא דציבורא אני מרבים וכן שלמים, אשר לבם דואג בקרבם ונאנחים ונאנקים על התורה שמשתכחת מישראל ואזלא ומדלדלא... בדור שאין התורה חביבה על לומדיה... בשוב שרעפי בקרבי יקד כיקוד אש בלבי בראותי שעל כל פנים תפוג תורה ח"ו, ואם החרש נחרש כעת בנדון הזה אשר רפו ידים מן התורה, יכול להיות שברבות הימים יהיו אחינו בית ישראל בלי מורה, כי אם אין גדיים אין תיישים ודלתות בית המדרש ינעלו ח"ו... תורת ה' נתונה בעפר ויושלך אמת ארצה...

עולם הישיבות שצמח בעקבות ישיבת וולוז'ין, הציל את הופעת התורה לנוכח המשבר הרוחני שפקד את עם ישראל, שלא היה כמותו באלפי שנות הגלות. המעבר של הופעת התורה מבתי מדרש קהילתיים לישיבות, היה כניסה ל'מרחב מוגן' מהשפעת ההשכלה.

נראה שההשגחה העליונה הקדימה רפואה גם למכה הגשמית. אם התורה הייתה ממשיכה להישען על הקהילות, מי יודע מה היה נשאר ממנה לאחר הטלטלה הנוראה שעברו קהילות ישראל בשתי מלחמות העולם. התבנית הישיבתית, שמגייסת תלמידים וכספים מהעולם ולא מהקהילה, היא שאפשרה לישיבות כמו סלובודקה ולומז'ה לפתוח סניפים בארץ ישראל לפני השואה, היא שאפשרה תקומה מהירה של ישיבות כמו פוניבז' ומיר, והיא שאפשרה הקמה מהירה של ישיבות חדשות בארץ ישראל כמו מרכז הרב ופורת יוסף. כל ההתפתחות עולם הישיבות עד לפריחתן כיום, מבוססת על החידוש של וולוז'ין.

אולם יש מחיר לחידוש זה. הסכנה, שחייבה להציל את האיברים שהנשמה תלויה בהם, גבתה מחיר יקר משאר איברי הגוף. הציבור הרחב נשאר מנותק מבתי המדרש. את בתי הכנסת עם ישראל בנה מחדש בציון, אך את בתי המדרש לקהילות עדיין לא.

בכל הדורות האחריות להופעת התורה ולהעברתה מדור לדור היתה מוטלת על הקהילות. בתי המדרש של הקהילות הצמיחו גדולי תורה וחיבורים חשובים, ובהם התרחשה התפתחות התורה. כפי שכותב הרמב"ם:

גדולי חכמי ישראל היו מהן חוטבי עצים ומהן שואבי מים ומהן סומים ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה ביום ובלילה והם מכלל מעתיקי השמועה איש מפי איש מפי משה רבינו (הלכות תלמוד תורה א ט)

"לישיבות אין מונופול על התורה" זועק מו"ר הרב יהושע ויצמן שליט"א. לאחר מאתיים שנה של מונופול, חוזרת התורה לקהילות. חוברת זו מסמנת עידן חדש בהופעת התורה, ומבטאת את הבשורה שמביא לעולם 'בית מדרש ישיבתי'. בתי המדרש של הקהילות שבים להצמיח תלמידי חכמים, לחולל יצירה תורנית, ולהתסיס תנועה רוחנית. מעמד 'בעלי הבתים' חוזר מלשמש כינוי גנאי, למקומו הרם באחריות להופעת התורה.

תוכן החוברת לפרק שלישי - פרק כירה

דף לו ע"ב // מקור איסור השהיה

דף לו ע"ב // בן דרוסאי

דף לז ע"א // חיסורי מחסרא והכי קתני

דף לז ע"ב // סברת חנניה והפוסקים כמותו

דף לח ע"א // מעשה שבת

דף לח ע"ב // תנור כירה וכופח

דף לט ע"א // תולדות האור ותולדות חמה

דף לט ע"ב // מעשה טבריא

דף מ ע"א // הלכה כדברי המכריע

דף מ ע"ב // גזירת מרחצאות ובישול שמן

דף מא ע"א // איסור היציאה מבבל לארץ ישראל

דף מא ע"ב // מיחם

דף מב ע"א // מלאכה שאינה צריכה לגופה

דף מב ע"ב // כלי שני

דף מג ע"א // טלטול כלי לצורך דבר שאינו ניטל

דף מג ע"ב // טלטול לצורך מת

דף מד ע"א // טלטול נר

דף מד ע"ב // מטה שיחדה

דף מה ע"א // אין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר / גרוגרות וצימוקין

דף מה ע"ב // פסק ר' יוחנן במחלוקת התנאים במוקצה

דף מו ע"א // מנורה

 

תוכן החוברת לפרק חמישי - פרק במה בהמה

דף נא ע"ב // גדרי משאוי מדאורייתא

דף נא ע"ב // נטירותא יתרתא

דף נב ע"א // הסוס בשיר

דף נג ע"א // מחלוקת רב ושמואל בסוגית נותנין מרדעת לחמור

דף נג ע"ב // חסרונו של הנס

דף נד ע"א // עקידת יד ורגל כיצחק בן אברהם

דף נד ע"א // כלאיים ושביתת בהמתו

דף נד ע"ב // גזירות שביתת בהמתו

דף נד ע"ב // האחריות על קיום התורה כיסוד שביתת בהמתו

דף נה ע"א // מעולם לא יצתה מילה טובה מפי הקב"ה וחזר בה

דף נו ע"א // מיהו מפיבושת